אין כמו מדינת ישראל בעולם
אדוני היו”ר, כנסת נכבדה
לפני כשבוע וחצי פורסמה בעיתון הארץ כתבה על כך שישראל היא אחת המדינות הנפלאות בתבל.
וזה למרות שמדובר במדינה שנמצאת מאז הקמתה במלחמת עצמאות ושכל הזמן נדמה לנו שאין מפולגים מאיתנו.
העיתונאי שכתב את הכתבה מעיד על עצמו, שבתור שמאלני חמצמץ המפגש עם הדברים היה עבורו סוג של טיפול בהלם.
הכתבה מספרת על ספר חדש שהוציאו שני יהודים מאמריקה בשם ‘הג’ניוס של ישראל’, שהגיע לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.
בספר מובאים נתונים רבים שמוכיחים את הטענה המרכזית, למשל:
ישראל נמצאת במגמת שיפור תמידית מבחינת האושר של תושביה. מספר 4 בעולם.
ישראל נמצאת במקום השני מהסוף בצריכת אלכוהול בקרב המדינות המפותחות.
בעוד המערב שוקע בבדידות, תופעה שיש לה השלכות בריאותיות חמורות, בישראל ישנה דווקא ירידה משמעותית בתופעה.
בעמק הסיליקון ישנו משבר בריאות נפש בקרב בני הנוער וזינוק גבוה בכמות ההתאבדויות, אבל בישראל, לא רק שלא ידוע על תופעה שכזאת, אלא שהיא ניצבת בכבוד בסוף רשימת המדינות כשמודדים מוות מתוך ייאוש, כלומר מסמים, אלכוהול והתאבדויות.
ואין צורך כמובן להזכיר את הנתון הידוע שלפיו ישראל עוקפת בענק את כל המדינות המפותחות בכמות הלידות לאישה, ובניגוד לכל העולם, רמת השכלה גבוהה לא מובילה לילודה נמוכה, נתון שמעיד יותר מכל על האופטימיות של החברה היהודית, לעומת הייאוש שהעולם בכלל והמערב בפרט נתונים בו.
ומהן הסיבות לפי צמד החוקרים?
המשפחתיות, שולחן השבת, הקשר עם הסבים והסבתות, השירות בצה”ל שמחזק מאוד את החיבור למדינה ולקהילה, ועוד.
אבל האם כל זה רלוונטי גם אחרי שמחת תורה תשפ”ד?
לדבריהם, זה נכון כנראה אפילו יותר, לאור גילויי הסולידריות המופלאה וההתאחדות של החברה בישראל.
ואסיים במילותיו של ישי ריבו:
אני שייך לעם הכי עתיק בארכיון
אני שייך לעם שלא הבין כל היסטוריון
אני שייך לעם אפילו הטבע מתחתיו
אני שייך לעם שים גדול נס מפניו
אז מה נשתנה העם שלי מכל העמים?
שבכל העמים אליליהם לא רואים ולא שומעים
והעם שאליו אני שייך ד’ הוא אלוקיו.
ואסיים במילים של נעים זמירות ישראל:
“אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד’ אלוקיו”.
