איום על הדמוקרטיה

בחנוכה תשפ”ג, ערב הקמת הממשלה, סיפרתי מעל בימת הכנסת על טור שכתב העיתונאי אלון בן דוד בעיתון מעריב מספר ימים קודם לכן, ב-16 בדצמבר 22′, ובו הוא קרא לנשיאת בית המשפט העליון דאז להיות המתרס האחרון כנגד כוונות החקיקה של הממשלה הנכנסת.
באותו טור כתב בן דוד כך: “בספר החוקים של מדינת ישראל יש רק גוף אחד שמופקד על שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו – השב”כ …ספק אם מנסחי החוק נתנו דעתם לסיטואציה שבה מי שיאיים על הדמוקרטיה הישראלית הוא בית המחוקקים שלה…הוא (כלומר השב”כ) מעולם לא נדרש להגן על המשטר הדמוקרטי מפני אחד ממוסדות המדינה.
לאחרונה, הדיונים בשב”כ מתחילים לגעת בשאלות האלו, מתוך הבנה שהן לא יישארו תיאורטיות …השב”כ עשוי למצוא את עצמו כמגן האחרון של הדמוקרטיה הישראלית”.
בנאומי חשפתי שבגרסה הדיגיטלית של אותו הטור, המשפט על הדיונים הללו הושמט משום מה.
כבר אז תוכננה ההתנגשות בין רשויות השלטון, וחשוב להדגיש שהדברים נכתבו עוד טרם הקמת הממשלה ולפני פרסום הרפורמה לתיקון מערכת המשפט של יריב לוין.
בשיחות לקראת הקמת הממשלה הבאתי את העובדות הללו בפני ראש הממשלה הנבחר, נתניהו, והתרעתי על כך שהשב”כ עלול להפוך להיות גוף אקטיבי במחלוקות הפוליטיות במדינת ישראל.
אותו חשש התממש לצערי גם בצה”ל.
הרמטכ”ל הרצי הלוי התמנה במחטף ע”י שר הביטחון הקודם, בני גנץ, באישור היועמ”שית, זו שמונעת כל דבר שהיא יכולה מהממשלה הנוכחית, אבל איפשרה כל דבר לממשלה הקודמת, כולל מינוי רמטכ”ל בממשלת מעבר בתקופת בחירות.
בצער רב עליי לקבוע, שמתחילת כהונתו של הרמטכ”ל, כהונה שמקבילה לכהונת הממשלה הנוכחית, מנהל הפיקוד הבכיר של הצבא, בראשות הרמטכ”ל ובגיבוי מלא של שר הביטחון, מרד כנגד הדרג הנבחר.
זה התחיל ביחס הפושר, שלו ושל שר הביטחון, כלפי גילויי הסרבנות ובהימנעות בוטה מטיפול אקטיבי ונחרץ בתופעה, שהיה ברור לכולם שמסכנת את בטחונה של מדינת ישראל, כפי שאמר ראש הממשלה ואמרו רבים אחרים.
זה המשיך בהובלת הצבא בעיוורון שנבע מיהירות ומהיצמדות לקונספציה על חמאס המורתע.
לאחר מכן זה התבטא בהחלטה המופקרת שלו ושל ראש השב”כ, שלא לעדכן בליל שמחת תורה את ראש הממשלה על ההתרעות החמורות לקראת המתקפה, החלטה שהיה לה חלק נכבד במה שאיפשר למתקפה הזוועתית להתרחש.
ומאז שמחת תורה ועד היום זה נמשך בהיאחזות של הרצי הלוי בקרנות המזבח ובסירובו לקחת אחריות ולהתפטר, כאשר אפילו פטרונו, בני גנץ, אמר בימים האחרונים שבהזדמנות הראשונה על ראשי מערכת הביטחון להתפטר.
הלוי ממשיך, בלי שום בושה ולמרות אחריותו למחדל המזעזע, לעצב את פני המטכ”ל הבא במינוי אלופים ותתי אלופים לתפקידים בכירים בצה”ל, ובמקביל עוצר את קידומם של קצינים בעלי אוריינטציה התקפית, בעלי תפיסה צבאית אחרת משלו, ואף מפריש אותם מהצבא.
לצערי כל הדברים הנ”ל נעשים בגיבוי של שר הביטחון, שמהווה שותף מלא למהלך הזה.
זהו אותו רמטכ”ל שעשה כל מאמץ לחסום בדיקה של מבקר המדינה על מה שהתרחש בצה”ל לקראת המתקפה ובמהלכה.
שר הביטחון חייב לעצור, ובאופן מיידי, את כל המינויים שנעשים על ידי הרמטכ”ל, שאין לו שום סמכות מוסרית לעסוק בהם. אם לא יעשה כן, עליו ועל הרמטכ”ל להתפטר ולפנות את מקומם.