פרשת תולדות

חה”כ אבי מעוז בנאום על עוולות הפרקליטות והייעוץ המשפטי:
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, אמר דוד בן גוריון, ואני מצטט:
“עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה”. סוף ציטוט.
56 שנים מאוחר יותר, לאחר אוסלו ואוסלו ב’, החל גל של פיגועי התאבדות ברחבי הארץ.
מאות נרצחו ונטבחו, והדם זרם ברחובות.
בתשובה לביקורת על ההסכמים, אמר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, בפראפרזה לאמירתו של בן גוריון, ואני מצטט:
“נילחם בטרור כאילו אין הסכם, ונמשיך במשא ומתן כאילו אין טרור”.
זה היה חלק מהשקר והקונספציה, שעליהם שילמנו, ואנחנו עדיין משלמים, מחיר כל כך יקר.
אותו דבר נראה כעת לא באמירה אלא במעשים, כשהפרקליטות, והיועמ”שית המפוטרת מצפים מנתניהו לנהל מלחמה באירן ובכל שאר אויבי ישראל כאילו אין משפט, ובמקביל להיאבק על חפותו בבית המשפט כאילו אנחנו לא בעיצומה של מלחמה ארוכה על קיומנו.
מה שלא עבד כמובן אצל רבין, לא באמת יכול לעבוד גם עכשיו אצל ראש הממשלה.
אמנם הוא עושה כמיטב יכולתו להתנהל בשתי המערכות הללו, אבל ברור שיש לכך מחירים כבדים.
האמת, שלצערנו נראה שהיומע”שית המפוטרת ופרקליט המדינה איסמן מצפים שראש הממשלה ייכנע להתנהלות של מערכת המשפט והתקשורת העוינת ויפרוש מתפקידו, ולא משנה מה יקרה למדינה.
עוה”ד גלי בהרב מיארה ופרקליט המדינה איסמן:
באמצע מלחמה אתם מנסים לגרור את ראש הממשלה לעוד עדות בעוד נושא?
באמצע מלחמה אתם ממשיכים לרדוף את כל מי שאתם מצליחים מתוך לשכתו?
באמצע מלחמה המתפרה ממשיכה לעבוד?
זוהי המשכה של אותה מתפרה בזויה של אנשי הפרקליטות הצבאית, בראשות הפצ”רית העבריינית, שבמוחם המעוות רקחו עלילת דם על לוחמי צה”ל, פברקו סרטון וגרמו למדינת ישראל נזק בלתי הפיך, בזמן שחיילי צה”ל מחרפים את נפשם ומסכנים את חייהם למען כולנו.
ועכשיו בעיצומה של המלחמה הגיע הטיוח הסופי, כאשר הוחלט שמי שיחליט עכשיו בנושא יהיה לא אחר מאשר פרקליט המדינה עמית איסמן, שכידוע נקי לחלוטין מכל קשר עם עו”ד בהרב מיארה.
ובכן, מה היה לנו בכיכובם של בהרב מיארה ואיסמן: מתפרה, עלילת דם על כח 100, נזק תדמיתי לצה”ל ולמדינת ישראל, ועכשיו לקינוח קיבלנו גם טיוח.
תגידו, עוה”ד בהרב מיארה ופרקליט המדינה איסמן, אתם של ישראל?

ראיון של חה”כ אבי מעוז ברדיו גלי ישראל

נאומו של חה”כ אבי מעוז על אי אמון ועל אמונה:
כנגד אותם נציגים של הציבור הערבי בכנסת, תומכי הטרור,
תומכי ערפאת ואבו מאזן הטרוריסטים,
תומכי סינוואר והנייה הטרוריסטים,
תומכי פתח וחמאס, תנועות הטרור,
תומכי האחים המוסלמים וחמינאי הטרוריסטים הגדולים,
שלא הסירו את הצעת אי האמון שלהם היום,
רוצה אני לומר במה אני מאמין.
אני מאמין בריבונו של עולם, הבוחר בעמו ישראל באהבה להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש.
אני מאמין בנצח ישראל ובנצחיותו של העם הזה, שעבר במשך למעלה מ- 3,300 שנה מה שלא עבר שום עם אחר, שרד גלויות וניסיונות השמדה חוזרים ונשנים, וקם לתחיה בארצו.
אני מאמין בוודאותו של תהליך הגאולה שאנחנו נתונים בו.
אני מאמין בכך שמדינתנו האהובה, מדינת ישראל, היא ראשית צמיחת גאולתנו.
אני מאמין בכך, שכמו שאמר המן הרשע, אמנם אנחנו לפעמים עם מפוזר ומפורד, אבל תמיד אנחנו עם אחד.
ובגלל כל אלו אני מאמין בכך שננצח ונמגר את כל אויבינו, שונאינו ומבקשי רעתנו.
ברוח חג הפסח שקרב ובא, אני רוצה לקרוא את מילות השיר ‘אני שייך לעם’ של ישי ריבו:
אני שייך לעם
הכי עתיק בארכיון
אני שייך לעם
שלא הבין כל היסטוריון
אני שייך לעם
אפילו הטבע מתחתיו
אני שייך לעם
שים גדול נס מפניו
אני שייך לעם
שעוד יזכה לראות את הסוף
אני שייך לעם
שעליו פילסף כל פילוסוף
אני שייך לעם
שהיגיון בו לא תופס
אני שייך לעם
שבשבילו נברא הנס
אני שייך לעם
ששרד בכל עידן
אני שייך לעם
שלא פיתח אותו מדען
אני שייך לעם
שמאמין בחכמים
אני שייך לעם
שעם אביו הולך תמים
אני שייך לעם
שקרא מי לד’ אליי
אני שייך לעם
שאף הוא שייך אליי
אני שייך לעם
הנבחר, ומאחר
שאני שייך אליו
אני מודה ואני שר
אז מה נשתנה
העם שלי מכל העמים?
שבכל העמים אליליהם
לא רואים ולא שומעים
והעם שאליו אני שייך
השם הוא אלוקיו
‘אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד’ אלוקיו’.

חה”כ אבי מעוז תקף בנאומו את התנהלות התקשורת בזמן המלחמה:
מזה תשעה ימים אנחנו נתונים במערכה דרמטית וגורלית, שהינה עוד שלב בתוך המערכה הגדולה שהחלה לפני שנתיים וחצי בשמחת תורה, שגם היא חלק מהמלחמה על הארץ שנמשכת כבר למעלה ממאה שנה.
ב”ה שוב התעורר הארי מרבצו.
שוב עם ישראל התנער וקם כנגד אויביו.
אל תירא ישראל אל תירא, כי גור אריה הלא אתה, ואריה אם ישאג מי לא יירא.
ובמה עוסקת התקשורת הישראלית בזמן המלחמה?
אני רוצה לתת שתי דוגמאות שצדו את אוזניי ואת עיניי.
מי שחווים את המצוקה הגדולה ביותר בימים אלו של התרעות, אזעקות וריצות לממ”ד ולמקלט, הם הילדים.
למה הם זקוקים יותר מכל?
להגנה ולמעטפת של ההורים שלהם.
לחיבוק החם של אמא המגוננת.
אבל אם הרדיו פתוח בביתם או במרחב המוגן שבו הם נמצאים, מה הם שומעים שם?
בכאן רשת ב’, מתאגיד השידור הציבורי, משודרת כל הזמן פרסומת לסידרה בשם ‘כל האימהות משקרות’.
אני לא מכיר את הסידרה, אבל אני מניח שלא מדובר באימהות שלא אומרות אמת כשהן מחמיאות לילד שלהן, כאילו הוא הכי חכם בעולם.
תגידו, זה מה שילד צריך לשמוע?
יצאתם מדעתכם?
ועוד בתאגיד השידור הציבורי.
במקביל, בערוץ 12, בתכנית ארץ נהדרת, שמשדרת משהו שאמור להיחשב כסאטירה, פרסמו מונולוג של חמינאי, זכרונו לקללה.
במונולוג, הכותב המושחז, עורך אנלוגיה והשוואה מרומזים בין אירן לבין מדינת ישראל.
באירן נלחמו בטרלול המערבי עם חינוך דתי לערכים וצניעות בלי הקשקושים של מדע והשכלה?
גם בישראל.
באירן הליברלים החמוצים עזבו את הארץ?
גם בישראל. מי צריך אותם בכלל?
באירן מתייחסים לנשים כמגעילות?
גם בישראל.
באירן חינכו את העם להפסיק לקטר ולחשוב שהם מסכנים?
גם בישראל. ברמז כמובן לערוץ 14, שבניגוד לערוץ 12 ודומיו לא מנסים להכניס את העם לדיכאון תמידי.
באירן נותנים כבוד למנהיג העליון?
גם בישראל, בלי ששופטים או עיתונאים יגידו לו מה טוב ומה רע.
בסוף המונולוג, הדמות של חמינאי אפילו משדר אופטימיות בגלל שהוא רואה את הכיוון שמדינת ישראל צועדת אליו.
פשוט ביזיון.
תקשורת עוינת ומנוכרת.
תקשורת של מיעוט הולך ונעלם, שמנסה בכל כוחו להילחם בבריאות של עם ישראל ובחזרתו לעצמו ולזהותו היהודית.
תמשיכו.
כי העם הולך ומקיא אתכם.

יומיים לפני פרוץ המערכה באיראן ביקר חה”כ אבי מעוז במעלה אפרים וכך סיכם את הביקור:
זכיתי לבקר אתמול בתלמוד תורה “תורת חיים” בבקעת הירדן לכבוד ראש חודש אדר שהתחפש השנה לכנסת ישראל. יחד עם ראש התלמוד תורה נכנסתי לכיתה שהוסבה ללשכת שר החינוך, פגשתי את התלמידים היקרים ושוחחתי איתם באווירת פורים שמחה ומרוממת.
לאחר מכן סיירתי בין הכיתות והשתתפתי בכינוס עם כלל תלמידי התלמוד תורה. דיברתי איתם על מעלת לימוד התורה, על השליחות והזכות הגדולה שנפלה בחלקם להיות חלק ממפעל התורה בבקעת הירדן, ועל האחריות לחזק את הזהות היהודית כבר מגיל צעיר.
בהמשך נפגשתי עם הנהלת התלמוד תורה והגרעין התורני, שמעתי מהם על האתגרים הרבים לצד העשייה הברוכה, ושיתפתי בעשייה שלי למען חיזוק החינוך והזהות היהודית. בירכתי אותם שימשיכו במלאכת הקודש של חינוך ילדי ישראל, והדגשתי שכשר החינוך, אפעל להיות שליח נאמן למען מערכת החינוך.
משם המשכתי לסיור עם מנהל הגרעין התורני, בניהו הוכמן, באתר הבנייה ביישוב מעלה אפרים. התרשמתי מאוד מההתפתחות ומההתמדה של התושבים והקשבתי בקשב רב לצרכים מהשטח. את הביקור חתמתי בשיחה עם תלמידי המכינה, בה שיתפתי אותם בהליך החקיקה של חוק הכותל ובחשיבות הגדולה של קידום וחיזוק הזהות היהודית במדינת ישראל.
יצאתי מהביקור הזה מחוזק ומלא אמונה, לראות את דור העתיד של ישראל שקועים בלימוד תורה, חדורי שליחות ואהבת הארץ, מטעין לי את המצברים כל פעם מחדש להמשך העשייה הציבורית למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל.

הסרה