השבוע אושר בקבינט ההסכם בלבנון.
ההסכם, שסיבות משמעותיות הובילו אליו, כפי שהציג ופירט ראש הממשלה, טומן בחובו גם סכנות גדולות.
המדינות השונות, כמו למשל ארה”ב עם ממשל ביידן וצרפת, שגם בשל הלחצים שלהן והמגבלות שהן הטילו עלינו הגענו להסכם זה, בוודאי אינן מבקשות את טובתה של מדינת ישראל.
הזכרתי השבוע במליאת הכנסת, כמו שהזכרתי כמה פעמים בחודשים האחרונים, שכדאי מאוד לכל אותן מדינות להפנים שהברכה האלוקית כלפיהן, או חלילה ההיפך שלה, מותנות ביחסן לעם ישראל ולמדינתו.
מעין הדברים שמופיעים בפרשת השבוע, פרשת תולדות, כאשר אבימלך מלך פלשתים ואנשיו באים אל יצחק אבינו לאחר ששילחו אותו מאיתם ומבקשים לכרות איתו ברית, היות והם ראו שד’ עימו והוא מבורך.
הנצי”ב מוולוז’ין בפירושו העמק דבר, מסביר את דברי אבימלך ואנשיו ליצחק אבינו בכך שהם הכירו בטעות שהייתה בשילוחו של יצחק ובנזק שנגרם להם מכך:
“אף על גב שהיה עוול ומעשה לרעה, הלא הרעה הגיעה אלינו יותר ממה שנגע בך … כל הדברים הללו אות ורמז לישראל בעת הגלות. כאשר יגרשום מאיזה מקום יבינו וישכילו אחר כך שהרעו לעצמם יותר ממה שהרעו לכלל ישראל המושגחים לטובה מן ד׳ “.
שבת שלום ובשורות טובות
אבי מעוז
