לפני למעלה מ-3,300 שנה יצא עם ישראל לחירות ממצרים.
חירות להיות הוא עצמו, נאמן לזהותו, כפי שנוצרה בידי בורא עולם.
חירות לקבל תורה ולהביא לעולם את דבר ד’.
חירות להיות שותף מרכזי בתהליך של אלפי שנים שיוביל בסופו של דבר לגאולת עם ישראל ומתוך כך לגאולה של כל המציאות.
“הגאולה נמשכת היא והולכת. גאולת מצרים וגאולת העתיד השלמה היא פעולה אחת שאינה פוסקת” (ספר אורות).
וגם בדורותינו עם ישראל זוכה לצאת לחירות.
חירות בהתקבצות לארץ מטומאת ארץ העמים.
חירות מדינית בהקמת מדינת ישראל.
וביתר שאת בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז תחילת מלחמת שמחת תורה – תחילתה של חירות תודעתית וחזרה לזהות היהודית-לאומית.
חירות תודעתית, להכיר סוף סוף מי הם אויבינו ומה מגמתם הרצחנית.
חירות תודעתית מהרוחות הזרות ששטפו את מוחנו ורוחנו כל כך הרבה שנים.
חירות תודעתית מכל אותן מערכות בתוכנו שפעלו ופועלות כנגד רוחו של עם ישראל וזהותו.
וכדברי מרן הרב קוק זצ”ל: “מתוך רוח החירות ההולכת ונוצרת בקרבנו על אדמת הקודש, במקום אשר יש לנו הצדק המלא לחוש בקרבנו את גדולת החירות בטבעיותה העדינה, ניקח לנו אומץ להחיות את כל כוחותינו לכל שדרותינו. ובחג הקדוש הזה, זמן חירותנו, יופיעו עלינו נהורות החירות בעצם טהרתם, להבדיל בין עבדות לחירות ובין חירות טהורה שהיא חירות של אמת, ובין חירות מזוייפת שחותם העבדות חרות עליה בעומק מהותה”.
שבת שלום, חג שמח וכשר ובשורות טובות
אבי מעוז
