פרשת כי תבוא

נאומו של חה”כ אבי מעוז על יחס הקואליציה לחיזוק הזהות היהודית:
ראשית, תנחומיי למשפחות הנרצחים בפיגוע ברמות ולמשפחות ארבעת החיילים מאירוע הטנק בג’באלייה.
ובמעבר חד, ברכות לראש הממשלה על הגבורה העצומה ולכל חיילי צה”ל על הביצוע המושלם של תקיפת אויבינו בלב מדינת האויב, הלא היא קטאר.
אני מתכוון להצביע היום נגד חוקי התקציב שמובאים בפנינו, משום שאיבדתי את אמוני בקואליציה ובסדרי העדיפויות שלה.
לפני מספר חודשים ערכו בארגון חותם מחקר שגילה שנושא חיזוק הזהות היהודית נדחק בקואליציה הנוכחית לשולי העשייה הפרלמנטרית.
חוק השבות הוא הבסיס של הבסיס של הזהות היהודית של המדינה.
הוא החוק שמבטא בצורה מובהקת את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית.
הצעת החוק שלי לביטול סעיף הנכד שבחוק השבות תעלה שוב להצבעה במהלך כנס החורף, לאחר שהופלה כאן בקולות הקואליציה בכנס הקיץ.
כשמעבירים את החקיקה של חיזוק הזהות היהודית לשולי העשייה, כפי שמראה המחקר של ארגון חותם, לא פלא שבסוף מצביעים נגד תיקון חוק השבות וביטול סעיף הנכד.
השר אלקין הוא זה שמנע על ידי הטלת וטו בוועדת שרים לחקיקה את אישור הצעתי לביטול סעיף הנכד שבחוק השבות, בניגוד להסכמים הקואליציוניים שעל בסיסם קמה הממשלה הזאת.
ובמקביל, השר אלקין קיבל בשבוע שעבר את הסמכות המיניסטריאלית על הארגון ‘נתיב’.
ארגון ‘נתיב’ הוא שער הכניסה לישראל והוא אמון על הנפקת זכאות לעלייה עבור העולים ממדינות הגוש הסובייטי לשעבר.
בשנים האחרונות, מקרב אלו שקיבלו זכאות לעלייה מאותן מדינות, אחוז היהודים עמד על פחות משלושים, ומעל שבעים אחוז היו כאלה שאינם יהודים.
עשרות אלפים.
ביטול סעיף הנכד יביא לצמצום של כארבעים אחוז במתן אשרות עלייה לכאלו שאינם יהודים וחסרי כל זיקה ליהדות.
ומה הקואליציה עושה בשתי ידיה השמאליות?
היא ממנה את השר אלקין, שהיה חבר של כבוד בממשלת בנט-לפיד-עבאס, על הארגון נתיב.
זו כבר לא רק הימנעות פסיבית של הקואליציה מביטול סעיף הנכד ומחיזוק הזהות היהודית של המדינה.
אלא זוהי פעולה אקטיבית של אימוץ העמדות של השר אלקין בהתנגדותו לצמצום עלייתם של אינם יהודים בחסות סעיף הנכד שבחוק השבות.
ממשלה נכבדה, אתם בעצם מאמצים בהיבט הזה את המדיניות של ממשלת בנט-לפיד-עבאס-אלקין שניסתה להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה.

ראיון של חה”כ אבי מעוז ברדיו קול ברמה

תגובת חה”כ מעוז להעברת ארגון ‘נתיב’ לאחריות השר אלקין

נאום של חה”כ אבי מעוז על הדרך להילחם בטרור:
צריך להילחם בטרור ובחמאס בלי בג”ץ.
את זה לא אני אומר.
את זה אמר כבר יצחק רבין במרץ 94′ בניסיון להצדיק את הסכמי אוסלו, ואני מצטט:
“המשטרה הפלסטינית תילחם בחמאס בלי בצלם, בלי בג”ץ ובלי אימהות נגד שתיקה”. סוף ציטוט.
רבין, שהיה אז ‘המשיח’ של השמאל, טעה בגדול וצדק בגדול.
הוא טעה בגדול במחשבה הנאיבית כאילו המשטרה הפלסטינית תילחם בטרור. כל מי שעיניו היו בראשו ידע, שמהר מאוד המשטרה הפלסטינית תיהפך להיות היא בעצמה טרור.
זעקנו בכל הכוח ‘אל תתנו להם רובים’, אבל האוזניים היו אטומות.
אבל רבין גם צדק בגדול בסאבטקסט של אותו משפט, שאנחנו לא באמת יכולים להילחם בטרור, כל עוד בג”ץ מפריע לכוחות הביטחון לעשות את מלאכתם, וכל עוד ארגונים כמו אימהות נגד שתיקה, בצלם והאגודה לזכויות האזרח מגישים עתירות הזויות, ובג”ץ דן באותן עתירות ומקבל על פיהן החלטות לטובת אויבינו.
החלטות אלו של בג”ץ הן יישום מושלם של התפיסה שהנחיל אהרן ברק, שעל פיה אפשר וראוי לפגוע בביטחון ישראל למען שמירת הזכויות של האויב.
אני מצטט: “ביטחון המדינה אינו יכול לקבל את מלוא ההגנה, כאילו אין זכויות אדם … זהו מחיר הדמוקרטיה. זהו מחיר יקר, אשר כדאי לשלמו”. סוף ציטוט.
את המשפט הזה כתב אהרן ברק.
ומי שילם את המחיר היקר שהוא חשב שכדאי לשלמו?
הנרצחים, הנאנסות, החטופים, משפחות הנופלים ועוד ועוד.
אני מצטט: “ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם”. סוף ציטוט.
מי אמר את המשפט הזה? השופט המנוח חשין.
הפיגוע המזעזע שהתרחש השבוע בצומת רמות הוא תשובה ישירה של הטרור להחלטת בג”ץ הנוח’בות ביום ראשון שעודדה טרור.
ככל שהמחבלים מקבלים תנאים טובים יותר, וככל ששופטי בג”ץ מעסיקים את עצמם ואת משאבי הציבור בתנאי הכליאה ובדאגה לתפריט של מי שאיבדו כל צלם אנוש באכזריותם, כך גוברת המוטיבציה של הטרור.
הגיע הזמן לממש את מה שרבין בעצם אמר – צריך לנהל את המלחמה בטרור ובחמאס בלי בג”ץ.
כן, גם על חשבון הזכויות של האויב.

חה”כ אבי מעוז הסביר למה הוא מצביע נגד חוקי התקציב.

בעקבות פניית הורים שבנם נעצר ע”י המחלקה היהודית של השב”כ הגיב חה”כ אבי מעוז:
המחלקה היהודית בשב”כ חייבת להיסגר ובהקדם.
לא ייתכן שזכויות הפרט של נערים לייצוג משפטי, לחזקת זכאות ולצרכים בסיסיים יירמסו שוב ושוב.

תגובת חה”כ אבי מעוז לרצח של איש הימין האמריקאי, אוהד ישראל, צ’רלי קירק