שבוע נוקב וכואב עבר עלינו.
שבוע בו חיילים ואזרחים, גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, בעזה ובשומרון, נפלו במלחמה הארוכה על שיבתו של עם ישראל לארצו. הי”ד.
שבוע שמסתיים בצום עשרה בטבת, שמאגד בתוכו את תחילת החורבן הראשון במצור: “סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה” ואת גיא ההריגה והשחיטה בסיום הגלות האחרונה, בתור יום הקדיש הכללי על השואה הנוראה.
בע”ה נתרומם מתוך הכאב הגדול לתבוע מעצמנו, ממנהיגינו ומעמנו אמונה, זהות וגבורה, ומתוך כך נכריע במהרה את אויבינו, כשאנחנו זוכרים כי לא רק על ישועתנו אנחנו נלחמים ואפילו לא רק על ישועת העולם, אלא כברכת יעקב לדן בפרשת השבוע: “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ד’ “.
שבת שלום ובשורות טובות
אבי מעוז
