פרשת וארא

נאומו של חה”כ אבי מעוז ישירות אל ראש הממשלה:
את דעתי על ועדת חקירה ממלכתית כבר הבעתי בעבר.
לא יעלה על הדעת שנציגי המערכת המשפטית, שחותרת תחת יסודות הדמוקרטיה ושרואה את עצמה מעל החוק ומעל העם, יקבעו את הרכב הוועדה.
אדוני ראש הממשלה, כמה שאלות:
שאלה ראשונה:
איך יכול להיות שממשלת הימין בראשותך עדיין לא ביטלה את השת”פ עם קרן וקסנר, שהיא, כידוע, אחת הפלטפורמות העיקריות של השמאל במלחמתו כנגד שלטון הימין ורצון העם?
אני קורא לכם להעביר החלטת ממשלה ביום ראשון הקרוב המבטלת את השת”פ עם קרן וקסנר.
שאלה שניה:
איך יכול להיות שממשלת הימין בראשותך לא מקדמת את הצעת החוק להחלת ריבונות ביהודה ושומרון לפחות לקריאה ראשונה? שהרי, כידוע, לאחר שיתקבל החוק בקריאה ראשונה תוכל הכנסת הבאה להחיל עליו דין רציפות.
החלת הריבונות היא הפיתרון האמתי, משום שהיא גודעת את התקוות של המחבלים ותומכיהם להשמיד אותנו כדי לרשת במקומנו את ארץ ישראל.
שאלה שלישית:
הקבינט בראשותך קבע חמישה עקרונות לסיום המלחמה:
פירוק החמאס מנשקו.
השבת כלל החטופים.
פירוז הרצועה.
שליטה ביטחונית ישראלית ברצועה.
ממשל אזרחי חלופי שאיננו חמאס או הרשות.
ב”ה אנחנו קרובים מאוד, הרבה מאוד בזכות ניהול המלחמה על ידך, להשגת היעד השני של השבת כלל החטופים.
האם ממשלת הימין בראשותך מוותרת על המטרה של פירוק החמאס והכרעתו?
אתם באמת מאמינים שאפשר להכריע ארגון טרור ע”י הסכם הפסקת אש?
אתם באמת מאמינים שטורקיה, מצרים וקטאר יפרקו את החמאס מנשקו?
שאלה רביעית:
פורסם בשעות האחרונות ע”י דוברת משרדך בתדרוך לתקשורת הזרה, שכל החלטה בנוגע ל-200 מחבלי חמאס הנצורים ברפיח תתקבל ביחד עם הממשל האמריקאי.
אדוני רוה”מ,
המחבלים הארורים לא שרפו ילדים של אחרים.
הם שרפו את הילדים שלנו.
הם לא שחטו הורים של מישהו אחר,
אלא את ההורים שלנו.
הם לא אנסו נשים מעם אחר,
הם אנסו את האחיות שלנו.
הם רוצים לכבוש ולהשמיד אותנו, ורק אותנו.
האם אנחנו הכוכב ה-51 בדגל האמריקאי?
אם לא, אדוני רוה”מ, אז ההחלטה על השמדת מחבלי החמאס צריכה להתקבל אך ורק על ידינו.

ראש הממשלה הופתע מהציטוט של הדוברת שלו שהביא חה”כ אבי מעוז

חה”כ אבי מעוז התראיין בפודקאסט של אורי מלמד

נאום קצר ונוקב של חה”כ אבי מעוז על ראשי מערכת המשפט:
שלשום אהרן ברק קרא לראש הממשלה ללכת לעסקת טיעון.
למה?
בגלל שלדעתו הזמן לעסקה אוזל, וברק רואה את עצמו כאיש של פשרה שמוביל לריפוי החברה.
הוד מעלתו, נשיא העליון בדימוס בעצם מאיים על ראש הממשלה בסגנון של המאפיה: “חבל, יש לך פנים יפות”.
והיום, השופט יצחק עמית דחה את בקשת הרבנות הראשית לדון מחדש בפסיקה בנושא מבחני רבנות לנשים.
ברור.
יצחק עמית יקבע מי יוסמך לרבנות.
בשלב הבא הוא גם יבקש שכל פסק הלכה יקבל את אישורו.
המאסטר ותלמידו, שרואים את עצמם כמנהיגי-על שכל המציאות כפופה לדעתם ולפסיקתם.
ובמאפיה כמו במאפיה – השתלטות דיקטטורית בחסות הלם ציבורי.
ברק, שלפני 30 שנה, בחסות ההלם של רצח רבין, ביצע הפיכה בפסק דין בנק המזרחי, בקביעה תקדימית שהעליון יכול לפסול חוקים של הכנסת.
ועמית, שלפני שנתיים, בחסות ההלם של המלחמה פסל באופן תקדימי חוק יסוד של הכנסת.
אבל ב”ה, כמו בשאר התחומים, גם ביחס למערכת המשפט הציבור הולך ומתפכח, ומבין את עומק הקלקול, התפיסה המעוותת והשחיתות.
בע”ה תתקיים בנו במהרה התפילה:
השיבה שופטינו כבראשונה
ויועצינו כבתחילה
והסר ממנו יגון ואנחה.

האזינו לראיון של סגן השר אבי מעוז לערוץ i24

חה”כ אבי מעוז נשא דברים בכנס של הרשות לזהות לאומית-יהודית במרכז מורשת בגין:
אני חושב שהכותרת שניתנה לכנס החשוב הזה כל כך מדויקת.
‘ממשבר לזהות יהודית ולחוסן לאומי’.
‘משבר’
אכן עברנו משבר קשה ואיום.
משבר שלא ידענו כמותו מאז השואה הנוראה.
אבל המשבר בלשון הקודש הוא גם מקום מושבה של היולדת.
המשבר, עם כל קשייו ונוראותו הוא גם חלק מהותי מהופעת חיים בעולם.
ומהמשבר הזה אנחנו חייבים להיוולד מחדש.
ולכן גם המשך הכותרת מדויק.
‘זהות יהודית וחוסן לאומי’
החוסן הלאומי שלנו זו הזהות היהודית שלנו.
הנשמה שלנו כעם וכמדינה צריכה להופיע.
זה מה שיעניק לנו את החוסן.
הרבה ממה שקרה במדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות נבע ממשבר הזהות והתודעה, שאליו הגענו.
הסכמי השלום המדומים על תוצאותיהם ההרסניות, הבריחה מלבנון שחיזקה את אויבינו, העקירה והגירוש מגוש קטיף, שחרור המחבלים בעסקת שליט, צמצום הצבא, ועוד ועוד.
לגוף הלאומי, שהופיע כתנועה הציונית ובהמשך כמדינת ישראל, כבר לא הספיקה רוח החול שהניעה אותו עד אז.
לאחר מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור החלו לעלות לתודעה הלאומית סימני שאלה על הזהות, על צדקת הדרך ועל הכח והיכולת שלנו להתקיים בין שבעים הזאבים שמבקשים להשמיד אותנו.
הגיע הזמן לעלות קומה.
הגיע הזמן להופעת הנשמה שמחיה את העם שלנו ואת תהליך הגאולה שלנו.
ולכן, בין כל האתגרים והמערכות שאיתם אנחנו מתמודדים, המערכה על הזהות היהודית היא אם כל המערכות.
זירת הזהות והתודעה היהודית היא הזירה החשובה ביותר שעומדת לפתחנו היום.
החיבור לזהות היהודית והעמקת התודעה היהודית זה מה שייתן לנו את החוסן האמיתי להתמודד עם כל שאר האתגרים.

חה”כ אבי מעוז פנה במכתב שני ליו”ר ועדת חוץ וביטחון, חה”כ ביסמוט, כדי שיקדם את הצעת החוק להחלת ריבונות ביו”ש

פוסט שפרסם חה”כ אבי מעוז בעניין הצעת החוק שלו בנושא כיסאות גלגלים ממונעים:
היום הייתה אמורה לעלות להצבעה במליאת הכנסת הצעת החוק שלי בעניין כיסאות גלגלים ממונעים לאחר שהצגתי אותה במליאה לפני שלושה שבועות.
ההצעה באה לעגן בחוק את הזכאות לכיסאות ממונעים גם למי שאין לו יכולת קוגניטיבית, קואורדינטיבית ורפואית להפעיל את הכיסא הממונע בעצמו, ובכך לאפשר לו להתנייד באמצעות כיסא ממונע בסיועו של אחר.
בהסכמות עם הקואליציה דחיתי את ההצבעה לשבוע הבא, מתוך מגמה לאשר את הצעת החוק בהסכמה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה.
להלן הדברים שתיכננתי לומר היום במליאת הכנסת אם ההצעה אכן הייתה עולה להצבעה כאשר הקואליציה מגייסת משמעת קואליציונית במטרה להפיל אותה:
לפני כמעט 90 שנה, כתב רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ”ל על הכותל המערבי כך:
“יש לבבות ויש לבבות.
יש לבות אדם ויש לבות אבנים”.
30 שנה לאחר מכן, ביום שחרור ירושלים, כתב יוסי גמזו את המילים:
“יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם”.
הצעת החוק הזאת היא לא עניין של קואליציה ואופוזיציה.
כפי שאמרתי כאן, מעל הדוכן, לפני שלושה שבועות, לא מדובר בפינוק, אלא בצורך מאוד מאוד בסיסי.
גם הילדים היקרים הללו שנמצאים כאן איתנו היום וגם אלו שאינם נמצאים כאן, זכאים לצאת למרחב הציבורי, לנוע, להתנייד, לנשום אוויר וליהנות מנופי הארץ שלנו.
בדיוק כמו כל ילד אחר.
אוי לנו, אם מישהו מהנוכחים כאן יצביע היום נגד הצעת החוק הזו, כאילו, חלילה, ליבו הוא לב של אבן.
עד כאן הדברים שתכננתי לומר.
אני שמח שהגענו להסכמות ולא אצטרך לשאת את הנאום הזה.
כולי תקווה שבשבוע הבא נצביע כולנו בעד הצעת החוק החשובה הזאת, נביא מזור מסוים לסבל המשפחות שאנחנו כולנו מצדיעים להן, ואני אוכל להודות על ההסכמה מקיר אל קיר של כלל 120 חברי הכנסת, שיוכיחו שליבותיהם לב אדם.