נאומו של חה”כ אבי במסגרת יום ציון היציאה והגירוש של היהודים ממדינות ערב ואיראן:
גירוש היהודים ממדינות ערב ומאיראן הוא קודם כל טרגדיה קשה.
טרגדיה בגלל הסבל וההשפלות,
טרגדיה בגלל הקרבנות והפקעת הרכוש.
אבל הטרגדיה הזאת, כמו עוד טרגדיות ומחירים קשים ששילמנו בדורות האחרונים, הם חלק מתהליך התחייה, שבו נעקר עם ישראל מהגלות ונשתל מחדש בארץ חמדת אבות.
הגלות, מסביר המהר”ל מפראג, היא יציאה מהסדר, היא מצב לא נורמלי, שבו עם ישראל מפוזר בארבע קצוות תבל ומנותק ממקומו הטבעי, מארצו הקדושה, שרק בה הוא יכול ועתיד לממש את ייעודו.
ומכיון שהעולם הזה איננו מציאות סטטית, אלא יש לו כיוון ומגמה, שנמשכים אלפי שנים מאז בריאתו, בהכוונה של ההשגחה האלוקית, בלתי אפשרי היה שעם ישראל ייטמע וייעלם בגלות וירד מעל במת ההיסטוריה, כפי שקרה לעמים אחרים, ובלתי אפשרי היה שהמחלה והמציאות החסרה שנקראת גלות תימשך לנצח.
אגב, היום לפני 78 שנים, בי”ב בכסלו תש”ח, ימים ספורים לפני ההחלטה הידועה של העצרת הכללית של האו”ם המכונה כ”ט בנובמבר, נערכה הצבעה מקדימה בוועדה המיוחדת שהוקמה באו”ם, ועדת אַד-הוֹק, שבה אושרה לראשונה בגוף בינלאומי, ברוב של 25 כנגד 13, הקמתה של מדינה יהודית בעלת גבולות מוגדרים.
עוד שלב בינלאומי משמעותי בתחיית האומה, לאחר הצהרת בלפור וועידת סן רמו בסיום מלחמת העולם הראשונה.
הנושא הזה מוביל אותנו ישירות לעניין הריבונות ברחבי הארץ.
ולמה אני חוזר שוב ושוב לנושא הריבונות?
כי ריבונות זה המימוש המתבקש למתנה האלוקית שקיבלנו שוב בדמותה של ארץ חיינו, ואי החלת ריבונות זו כפיות טובה כלפי גואל ישראל המחזיר שכינתו לציון ומקבצנו חזרה לארצנו מארבע כנפות הארץ.
כי ריבונות זהו הביטוי הלאומי הכי ממשי למצווה ששקולה כנגד כל המצוות, מצוות יישוב ארץ ישראל, שאיננה רק מצווה על הפרט, אלא מצווה המוטלת על האומה, וכפי שהגדיר זאת הרמב”ן: “ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות”.
כי ריבונות זה היחס הטבעי של עם כלפי ארצו, וכדברי רבי יהושע מקוטנא, ואני מצטט: “עיקר המצווה אינו אלא הירושה והישיבה, כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש ארץ ישראל שתהיה תחת ירושתנו”.
כי הריבונות זה התיקון לעוול של ההתנתקות והגירוש מגוש קטיף, שם הייתה אולי ריבונות דה-פקטו, אבל לא ריבונות מלאה ורשמית, שהייתה מונעת את האיוולת שאיפשרה לחמאס להשתלט על הרצועה ולהתכונן לטבח.
כי ריבונות זה הביטחון לכל תושבי עוטף יהודה ושומרון, כלומר לערים כמו ראש העין, כפר סבא, נתניה, חדרה ועפולה, וכמובן גם למתיישבים הגיבורים ביהודה ושומרון עצמם.
כי ריבונות זו התשובה הכי מתבקשת למתקפת שמחת תורה ושאר מתקפות הטרור, כי אם אתם פוגעים בנו כדי לקחת מאיתנו את הארץ, אנחנו מעמיקים עוד יותר את אחיזתנו בה.
כי ריבונות זה תרופת המנע הכי יעילה להקמת מדינת טרור בלב הארץ, והיא גם התרופה היחידה לסעיף הסולל דרך להקמת מדינה פלסטינית בתוכניתו של הנשיא טראמפ שאושרה במועצת הביטחון לפני שבועיים.
אני עומד משתומם מול ממשלת הימין על מלא.
נקרתה לנו הזדמנות מאת בורא עולם לעשות את התיקונים הנדרשים, ובין היתר להחיל ריבונות.
איך אנחנו מפספסים אותה?
מי יודע האם תהיה אפשרות כזאת לאחר הבחירות?
אני שוב קורא לממשלה ולקואליציה לקדם את הצעת החוק שלי, שאושרה בקריאה טרומית, להצבעה בקריאה ראשונה, שניה ושלישית עכשיו ובאופן מיידי.
הגיע זמן ריבונות, כי משנעשנו עצמאיים ויש לנו מדינה ריבונית, איננו זקוקים לאישורו של אף אחד כדי לממש את עצמאותנו וריבונותנו.