“נאבק עד לתיקון עוול לאלפי המילואימניקים ששולחים את ילדיהם למוסדות התורה הלאומיים”

מה ניסתה היועמ”שית לעשות בגזירת המעונות שלה? להשתמש בלחץ כלכלי כדי להשפיע על הציבור החרדי בנושא הגיוס.
ממש כמו במדינות קומוניסטיות שבהן מנסים לנווט את הציבור בהתאם לרצון השלטון המרכזי באמצעות גזירות ולחצים כלכליים.
כמובן שבפועל זה לא קידם את נושא גיוס החרדים בכלום.
זה בדיוק מה שנעשה לאורך השנים לתלמודי התורה הלאומיים שמשתייכים למוסדות ה’מוכר שאינו רשמי’ ול’פטור’. שחקו את התקציבים שלהם עוד ועוד, כדי לנסות לאלץ אותם להיכנס לחינוך הרשמי, כדי שחלילה הורים לא יחנכו את ילדיהם לפי אמונתם, אלא לפי התכתיבים של קומיסר החינוך.
מלכתחילה נקבע שהמוסדות הללו יתוקצבו בצורה מופחתת משאר המוסדות, שזה עוול בפני עצמו, כאילו שלימוד משנה וגמרא חשוב פחות ממתמטיקה.
אבל בציבור הדתי לאומי ישנם הורים לבערך עשרת אלפים ילדים, שלמרות זאת בחרו לשלם יותר, כדי שהחינוך יהיה בהתאם לאמונתם ולאורחות חייהם.
מדובר במוסדות שכל בוגריהם מתגייסים לשירות משמעותי, רבים מהם לתפקידי קצונה.
מדובר במוסדות שמוריהם, בוגריהם, והוריהם לוחמים כבר קרוב לשנה בדרום ובצפון, בסדיר או במילואים.
בחמש עשרה השנים האחרונות, ואף קודם לכן, נשחקו התקציבים של המוסדות הללו, וגם התקציב המופחת שהיו אמורים לקבל עבור כל תלמיד נשחק בעשרות אחוזים.
הציבור היקר הזה שותף מלא בזכות הקדושה של השירות הצבאי ומסירות הנפש על בטחון ישראל, אבל בגלל שהיה מי שדאג לשחוק את תקציבי המוסדות הללו, הציבור הזה נושא בנטל כלכלי כבד רק בשל רצונו לחנך את ילדיו על פי אמונתו בחינוך תורני ולאומי.
אני מתכוון להיאבק בכל כוחי למען תיקון העוול הזה, למען משרתי המילואים הללו.
אין צודק מתיקון העוול הזה.
אני בעד חוק המעונות, כי אינני חושב שביטול הסבסוד יביא למתגייס חרדי אחד.
אני בעד חוק המעונות, כי אני נגד השיטה של הטלת סנקציות על ציבור כדי ליישר אותו, כמו שנעשה במדינות טוטליטריות.
אני כמובן בעד מתן זכויות יתר למי שמשרת בסדיר ולמילואימניקים.
אבל אני גם בעד לתקן את העוול כלפי הציבור הדתי לאומי, שבוחרים לשלוח את ילדיהם לתלמודי התורה הלאומיים בהתאם לאמונתם ולערכיהם.
אדוני היו”ר ואדוני יו”ר הקואליציה.
כל הצבעה שלי בעתיד, בחוק המעונות, בחוק התקציב או בכל חוק אחר, תהיה לאור תיקון את העוול הזה.