בפרשת השבוע, פרשת שמות, שולח הקב”ה את משה רבנו לבשר לישראל שהגיע זמן גאולתם: “פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”.
הדרך מאותה פקידה ועד למימוש כל תכלית הגאולה ארוכה. בהמשך צפויים קשיים רבים במצרים, במדבר ובארץ ישראל. 480 שנה עד לבנין בית המקדש. אבל כלשון הפתגם: ‘הרכבת יצאה מהתחנה’. הגאולה החלה, ואין כח בעולם שיעצור אותה.
כבימים ההם בזמן הזה.
הקב”ה החל לפקוד את עמו לפני 200 שנה, בתהליך גאולה שהולך ומתקדם. גאולה שאין אחריה גלות.
העובדה שמדובר בתהליך אלוקי בלתי הפיך איננה סותרת את העובדה שהתהליך ארוך ומורכב, וכולל בתוכו משברים חומריים ורוחניים, בטחוניים וזהותיים.
הביטחון והוודאות בתהליך הגאולה נותנים לנו את הכח להתמודד עם כל המשברים והקשיים, בכל התחומים בכלל, ובפרט בחזית השמינית הנוגעת לקיום הרוחני הזהותי שלנו כמדינה יהודית, שעליה דיברתי השבוע במליאת הכנסת בנוכחות ראש הממשלה.
שבת שלום ובשורות טובות
אבי מעוז