יצאנו מחג החירות אל ימי זיכרון השואה והגבורה וחללי מערכות ישראל ויום העצמאות הבא עלינו לטובה, כאשר אנחנו נתונים בערפל של המשך המערכה מול אויבינו בחזיתות השונות.
המערכה באיראן טרם הושלמה, והמשטר הרצחני שמבקש להשמידנו עוד עומד על תילו.
בלבנון, חיילינו עודם נלחמים בגבורה להשמיד את חיזבאללה ולהרחיק את האיום מעל תושבי הצפון, ויש מי שמבקש לעצור אותנו מהשלמת המשימה.
בעזה, החאמס עודו בשלטון, וכמובן שאיננו מראה שום נכונות להתפרק מנשקו ולוותר על שלטונו.
וביהודה ושומרון, האויב שבתוכנו ממשיך לחרוש עלינו רעה ולהתכונן ליום בו יוכל לבצע את זממו.
אבל ימי הגאולה שאנו מציינים בימים אלו מזכירים לנו, חזור והזכר, שגאולתם של ישראל קמעא קמעא היא מופיעה, בכל עת הולכת היא וצומחת, ומתוך כל המחשכים והסיבוכים היא מתפתחת ומתגדלת, בסייעתא דשמיא ובדחיפה אלוקית מלמעלה ובסייעתא שלנו לשמיא מלמטה בפעולתנו עם א-ל לישועתם של ישראל.
אנחנו זוכרים ומזכירים לעצמנו כל הזמן את העיקרון שחז”ל מלמדים אותנו בפרשת נגעי הבתים שנקרא השבת בפרשת השבוע, תזריע-מצורע, שגם הנגעים והייסורים שבאים עלינו, “בשורה היא להם” (רש”י) ובתוכם מסתתרים מטמוניות שההשגחה האלוקית החופפת עלינו הטמינה עבורנו.
בע”ה נזכה לקיום הפסוק “כי עין בעין יראו בשוב ד’ ציון”, וכדברי מו”ר הרצי”ה זצ”ל, “לכוון את העין האנושית שלנו מול העין האלוקית, ואז רואים ‘בשוב ד’ ציון’ “.
שבת שלום, חודש טוב ובשורות טובות
אבי מעוז